<h1>התשב"ץ סימנים שי"ט—שכ"א</h1>
<h2>דף לה.</h2>
ואינו מברך זמן על שום דבר בראייה כי אם כשאוכלו. ירושלמי דפרק עשרה יוחסין ישמעו ענוים וישמחו א"ר בון בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שחזתה עינו מיני מגדים ולא אכל ור' אלעזר חש לההיא שמעתתא הוה מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מילי חדש בשתא והטעם כדי להרבות בברכות. ואסור לדבר אחר כל ברכה כגון הדלקת נר וברכת המוציא. ומהרבה ענייני' עד שיסיים הענין.
